למה חשוב לשכוח כדי לזכור?

דיברנו על איך לזכור שלא לשכוח, והפעם- קצת על למה חשוב לפעמים לשכוח כדי לזכור...

אנחנו מרבים לגנות את השכחה ולסלוד ממנה. ואמנם, יש מן המרגיע לדעת כי מידה מסוימת של שכחה נחוצה לצורך למידה והיזכרות.

כאשר אנחנו לומדים ומקודדים מידע אנחנו משתמשים בסכמות, ייצוג בראשנו של קונספט המאפשר לנו בהמשך לשוב ולשלוף את המידע הנדרש בעת הצורך.

אותו קונספט בא לידי ביטוי בצורת מיצג קונספטואלי המורכב מקוי בסיס מאפיינים של אותו חפץ, תהליך או דמות החוזרים מפעם לפעם, מחזקים את היווצרותו.

עיקרון זה מאפשר לנו לזהות כי מדובר למשל בכלב בין אנחנו רואים אותו בציור או במציאות, בין אם הוא שחור, חום, דלמתי או לבן, קטן או גדול ובין אם הוא מזן כזה או אחר, כך או כך נדע שמדובר בכלב.

בכדי שייווצר ייצוג של קונספט חובה עלינו לשכוח חלק מהמידע.

חישבו על זה כך, מבלי שנשכח חלק מהמידע לא יהיה ניתן להשתמש בייצוגים אלו. אם היינו זוכרים לפרטי פרטים כל קול, פיקסל חלקיק ראייה, תנועה ואפיון של כל כלב שפגשנו בחיינו ואת כל הסיטואציה בה ראינו כלב זה, לא היינו יכולים להבחין בדמיון הקונספטואלי שבין כלב לכלב ולשייכם לאותה הקטגוריה באופן יעיל הם לא היו מספיק דומים במוחנו בכדי שנתפוס אותם כמיצג זהה.

אותו עיקרון הוא זה המאפשר לנו לזהות אנשים שלא פגשנו זמן רב והשתנו מאד מאז הפעם האחרונה בה פגשנו אותם- גם אם גידלו זקן, ירדו מאד במשקל או גדלו והתבגרו במשך השנים. הייצוג שלהם במוחנו אינו נשמר במלואו פרט פרט אלא הם שמורים כמיצג קונספטואלי של אותו האדם.

ברגע המפגש מתבצע חיפוש במוחנו של הזכרון הכי קרוב לאותו הגירוי, לאותו האדם, עד שמתבצע החיבור ואנחנו מבינים במי מדובר על אף שיש שוני בין האדם שהכרנו לזה שאנחנו פוגשים היום. אם למוח שלנו לא היתה אפשרות לשכוח חלק מהפרטים פשוט לא היה מתאפשר לנו להבין שמדובר באותו האדם.

אז בפעם הבאה כשנשכח משהו, נסו להתנחם בעובדה שגם לשכחה יש תפקיד חשוב בזכרון.

נקודה למחשבה.

(מבוסס על מידע מתוך הספר המצויין The forgetting machine של Rodrigo Quian Quiroga)